איך מספרים להורים בלי לאבד שליטה על הסיפור

אחרי שבועות של שמירת סוד, מגיע הרגע לספר. אצל הרבה זוגות זה קורה בסביבות סוף החודש השלישי, אבל אין תאריך נכון. יש את התאריך שלכם. וברגע שהמשפחה יודעת, הסיפור כבר לא רק שלכם. אז כדאי לתכנן.

סדר הדוברים. תחליטו ביחד מי שומע ראשון. ההורים של שניכם באותו יום? באותו ערב? אם אמא שלך תגלה מהדודה שההורים שלה ידעו שבוע לפניה, אתה זה שישמע על זה. עדיף לספר לשני הצדדים סמוך ככל האפשר, או להסביר מראש למה לא.

מי מספר למי. כלל אצבע טוב: כל אחד מספר להורים שלו, ושניכם שם. ככה כל אחד מכיר את הקהל שלו, ואף אחד לא נשאר לבד מול השאלות.

תעשו מזה רגע. תמונה מהאולטרסאונד במסגרת, בגד קטנטן בתוך קופסה, עוגה עם הפתעה. לא חייבים, אבל זה מה שיסופר בארוחות החג עוד שנים.

תכינו תשובות. השאלות יגיעו מהר: "מתי הלידה?", "יודעים מה זה?", "איך תקראו לו?". תחליטו מראש מה אתם משתפים ומה נשאר אצלכם. "עוד לא החלטנו" היא תשובה מצוינת.

גבולות, בעדינות. אחרי הבשורה מגיעות העצות. רובן באות מאהבה, אז תודה, חיוך, ואין צורך להתווכח. אבל אם משהו מציק לה, אתה זה שמדבר עם המשפחה שלך, לא היא.

ותדברו על הרשתות. אם אתם לא רוצים שזה יעלה לפייסבוק של הדודה לפני שסיפרתם לחברים, תגידו את זה במפורש. עדיף להיות המשפחה שביקשה, מאשר לגלות פוסט עם שלושים לבבות.

את השמחה של ההורים לא צריך לנהל. את הסדר שבו היא מגיעה, כדאי מאוד.

המידע כאן כללי, ונועד לעזור לך להיות שם בשבילה. הוא לא מחליף רופא, אחות או מיילדת. משהו מרגיש לא תקין? מתקשרים לרופא או נוסעים למיון, לא מחכים.

עוד מאמרים לאותו חודש